מצודת דוד על תהילים פ״ד

1 מה ידידות. מה מאוד אהובות וחביבות משכנותיך:

2 נכספה. יאמרו נפשי מתאוית לבוא לחצרות ה׳‎ ולבי ובשרי יתאוו לרנן בה אל ה׳‎:

3 גם צפור. יתאונן על חרבנה ואומר שגם צפור מצאה בית במקום המזבח ודרור מצאה בה לעצמה קן אשר שמה שם אפרוחיה:

4 את מזבחותיך. עם מזבחותיך ר״‎ל על המזבחות:

5 אשרי יושבי. אשרי לזה שיחיה בבניינה ויהיה מיושבי ביתך ויהללוך עוד שם עד עולם:

6 עוז לו בך. המשים עוזו ומבטחו בך:

7 מסילות בלבבם. בכל עת חושבים בלבבם המסילות העולות לבית ה׳‎:

8 עוברי. להיות עולה ברגל עם העוברים דרך עמק הבכא שגדלים שם החוחים וכן ממול בכאים ש״‎ב ה כי דרך שם היה המהלך:

9 מעין ישיתוהו. בעבורם ישים שם ה׳‎ מעיינות מים למען ימצאו לשתות:

10 יעטה מורה. המורה להם את הדרך אשר ילכו בו יהיה עטוי ומעוטף בברכות כי כל ההולכים יברכוהו כי על מבועי מים ינהלם:

11 ילכו וגו׳‎. ירבו העולי׳‎ עד כי ילכו מצבא אנשים אל צבא אנשים ויפגשו כתות רבות אשר ילכו להיות נראי׳‎ אל פני ה׳‎ בציון:

12 מגננו. בה״‎מ שהוא לנו למגן ולמחסה ראה אותו וזכור בו:

13 והבט. שא פני דוד משיחך למענו עשה שלא יהיה בחנם טרחתו על בה״‎מ:

14 כי טוב וכו׳‎. לזה אני מתאוה לראות בבניינה כי יותר טוב לי לשבת בחצריך יום א׳‎ מלשבת אלף שנים בחצרים אחרים:

15 בחרתי. יותר אבחר לחסות בסף השער של בית ה׳‎ מלדור דירה שלימה באוהל רשע:

16 כי שמש. כי מעולם תאיר לנו כשמש ותגן עלינו לזה מובטח אני כי עוד יתן לנו חן וכבוד ולא ימנע את הטוב מלתתו לההולכים בדרך תמים: